מצודת דוד על משלי א׳

1 משלי שלמה. ר״ל אלה הם המשלים אשר אמר שלמה כי את התורה המשיל לאשה טובה וכן ברוב הדברים אחז בדרך משל:

2 לדעת. תועלת הדברים להודיע לבני אדם חכמה ומוסר ואחז במשל למען הבין לזולת דברי בינה כי הוא מבוא גדול לקנות ההבנה:

3 לקחת. ללמוד מוסר מתוכם:

4 צדק. היא עבודת האלהים:

5 ומשפט. מה שבין אדם לחבירו:

6 ומשרים. בדבר המדות והנהגת האדם:

7 לתת. הדברים הנאמרים פה יועילו לתת לשוטים התחכמות להסיר הפתיות מלבם לנער. למי שהוא רך בשנים אשר יעשה מעשיו בבלי דעת ובלי מחשבה קדומה הדברים ההם יועילו לקנות דעת ומחשבה ר״ל מעתה יחשוב בדבר עד לא יעשנה:

8 ישמע חכם. ר״ל וגם לחכם יועילו הדברים כי כשישמעם יוסיף עוד למוד מדעתו והנבון יקנה ע״י תחבולות והם דברים עמוקים בעיון רב בדקות המחשבה:

9 להבין משל ומליצה. ר״ל הדברים האלה נאמרים על שני דרכים להבין את המשל ר״ל מה שהמשיל אל המליצה וגם את המליצה עצמה כשאומר בהמליצה להשמר מזונה ואמורה להמשיל על אפיקורסת הנה יש להבין בה להיות נזהר גם מאשה זונה ולתוספת ביאור אמר דברי חכמים וחידותם ר״ל הדברים האמורים בפה מלא והרמוזים בדרך חידה:

10 יראת ה׳. עתה החל לדבר דבריו ואמר יראת ה׳ וכו׳ ר״ל בראשית למוד הדעת יקנה יראת ה׳ כי הלא אוילים ורשעים בזו את החכמה והמוסר ואם לא יקנה יראת ה׳ בראשיתם מה תועלת בלמודה הלא יבזה אותה וימאס בה:

11 שמע. קבל מוסר מאביך כי בוודאי חפץ הוא בתקנתך:

12 תורת אמך. מה שאמך מלמדתך:

13 כי לוית חן. המוסר והלמוד הזה הם לראשך חבור של חן ועדי ענקים סביב לצואריך:

14 אם יפתוך. ללכת אחר דעתם:

15 אל תבא. אל תרצה:

16 לדם. לשפוך דם:

17 נצפנה. נסתר לארוב על דם נקי לשפוך חנם על לא חמס בכפו וכפל הדבר במ״ש כדרך המליצה ולהתמדת הפתוי:

18 כשאול. כמו השאול בוצע כל הגוף כן נבלע הכל כשהם בחיים ר״ל בעודם בחוזק העושר:

19 ותמימים. נבלע אותם כשהם שלמים במרבית ההון וכמו היורד לבור שיורד בו שלם בכל איבריו והיא היא וכפל הדבר במ״ש:

20 כל הון. הן נמצא אצלו כל הון יקר ואת בתינו נמלא מהשלל אשר נקח ממנו:

21 גורלך. ויוסיפו לומר לך אם תרצה אתה תפיל את הגורל אשר תרצה לברר לכל אחד חלקו:

22 כיס. אם תרצה יהיה כיס אחד לכלנו רוצה לומר נאכל ונשתה בשותפות מדמי הגזילה:

23 בדרך אתם. רוצה לומר בדרך אשר אתם אשר הם הולכים בה שלא תלמוד ממעשיהם:

24 מנתיבתם. מהדרך שהם הולכים בה:

25 לרע ירוצו. רוצה לומר עם כי לא ניכר לעין שהדרך הזה הוא רע מכל מקום סוף כוונתם על הרעה וימהרו לשפוך דם כאשר תמצא ידם:

26 כי חנם. ר״ל כמו שנדמה בעיני כל בעל כנף שעל חנם פרושה הרשת ואין הכוונה על הלכידה ומתוך כך יורד בתוכה לאכול מהזרעונים אשר בה:

27 והם. אבל באמת פורשי הרשת לא בחנם פרשוה כי הם יארבו לדמי העופות ומסתירים עצמם לקחת נפשותם וללכוד פרשוה:

28 כן ארחות. כן הדרך של הגזלן לעשות תחבולות ולבל ירגיש מי בו להשמר ממנו ואחר זה יגזול העושר וגם יקח נפש בעל העושר למען לא יודע:

29 חכמות. הלא כל חכמה מהחכמות תכריז בחוץ במקום פרסום:

30 בראש הומיות. שם בראש מקום שנשמע שם המיית בני אדם:

31 בפתחי שערים. מקום הנכנסים והיוצאים:

32 בעיר. בכל עיר ועיר תאמר כל חכמה את אמריה והוא ענין מליצה וכאומר הלא התורה גלויה לכולם ומזהירה על קיומה:

33 ולצים. מוסב על עד מתי האמור בתחלת המקרא וכן וכסילים וכו׳:

34 לתוכחתי. לשמוע תוכחתי:

35 אביעה. הלא אדבר לכם רוח פי ר״ל הלא אני מזהיר לכם בכל עת:

36 אודיעה וגו׳. כפל הדבר במ״ש:

37 יען. לכן הואיל ומאנתם לשמוע מה שקראתי:

38 נטיתי. כדרך אדם המרמז בנטיית היד להקשיב מאמריו:

39 ואין מקשיב. אין מי מקשיב:

40 ותפרעו. בטלתם עצתי ולא רציתם לקבל תוכחתי:

41 גם אני. לכן גם אני לא אחוס עליכם ואשחק בבוא אידכם:

42 בבוא. בעת בוא לכם פחד כחושך ואידכם כרוח סערה ולתוספת ביאור אמר בבוא עליכם צרה וצוקה:

43 אז. בבוא הצרה:

44 יקראונני. יקראו אלי:

45 תחת. בעבור אשר שנאו דעת:

46 לא אבו. לא רצו לשמוע עצתי:

47 נאצו. בזו התוכחה:

48 ויאכלו. ר״ל כמו הנוטע אילן אוכל הוא מפירותיו כן יקבלו פרי גמול דרכם ויהיו שבעים מגמול עצתם כי יקבלו הגמול משלם:

49 משובת. ר״ל מה שבחרו לשבת בהשקט ומרגוע מבלי טורח עול תורה המרגוע ההיא תהרוג אותם כי יקבלו גמול:

50 ושלות. היא היא וכפל הדבר במ״ש:

51 ושומע לי. זהו סוף דברי החכמה שאמרה אבל השומע לי ישכון בטח מן פחד רעה ר״ל בטוח יהיה שלא תבוא עליו פחד רעה: